כל חוקר פרטי יוכל להסכים עם ההיגד הבא, והוא שמעקבים מהווים בוודאי חלק מרכזי בסל השירותים שהוא מעניק ללקוחות. התכלית של המלאכה החשובה הזו היא התחקות אחר אדם או מקום מסוים, באופן נקודתי או לאורך זמן, במטרה לאסוף "ראיות" שאמורות לאשש חשדות ספציפיים. אלא שתחום זה נחשב לרחב בכל קנה מידה, עם פרקטיקות שונות, סוגי מעקב נבדלים וכלים מקצועיים מגוונים שנכנסים לתוך התמונה.

סוגי המעקב הנפוצים

כאשר נכנסים לעובי הקורה, אפשר להבחין במספר סוגים מרכזיים של מעקבים. הסוג הראשון, המוכר מסרטי הבלשים, הוא מעקב פיזי המבוצע על ידי החוקרים עצמם: תצפיות על מקום מסוים מתוך הרכב, למשל, או היטמעות בקהל הנמצא במקום ציבורי. מעקב מהסוג הזה מתבצע למטרת חקירה וקבלת מידע, לרוב ביחס להוכחת החפות או האשמה של האדם אחריו עוקבים. מכיוון שזמן שווה כסף בתחום, חשוב לבצע את המעקב רק לאחר שממפים את לוח הזמנים של האובייקט הנעקב, או לחילופין מגדירים מראש מועדים ספציפיים לביצוע המעקב.

הסוג המרכזי השני הוא מעקב טכני, המבוצע באמצעות הכלים הטכנולוגיים שאנו מכירים: מצלמות אבטחה (לרוב סמויות), אמצעי הקלטה, אמצעי מעקב אחרי כלי רכב וכיוצא בזה. האתגר כאן הוא להכניס את האמצעים לחלל המיועד מבלי שהם יתגלו להם, כאשר קושי נוסף הוא מיקום הפריטים על מנת שיאפשרו לאסוף את המידע הרלוונטי ביותר.

מעקב נייח הוא הסוג השלישי המרכזי, כאשר כאן ההתחקות היא לא אחר אדם מסוים, אלא בעיקר על מקום ספציפי. מעקב שכזה מתבצע לרוב באמצעות מספר חוקרים ורק לאחר שעולים חשדות לגבי התנהלות לא ראויה באותו יעד: נניח, בעל אשר אשתו חושבת שיש לו מאהבת בכתובת האמורה.

ההיבט החוקי של המעקב

בתחום החקירות, הגבולות בין פעילות לגיטימית לבין מעקב אחר החוק עלולים להיות דקים בהחלט. הדבר נותן את אותותיו גם במקרה של מעקבים, בו האתגר הוא לבצע מעקב מבלי לעבור על החוק ולפגוע בפרטיותו של האדם – אין לשכוח כי מעבר על חוק זה מהווה עבירה פלילית, אשר העונש עליה עלול להגיע גם לחמש שנות מאסר. הגם שאין מניעה לתצפת על האדם במקום ציבורי, צריך לזכור שבהחלט ישנן פעולות אשר אינן חוקיות. על פי תקנות הזכות לפרטיות, אסור להיכנס לרשותו של האדם מבלי לקבל את ההסכמה (נניח, לחדור לביתו), אין לבצע חיפוש על גופו או בכליו ואין לפגוע בסוד השיח של האדם, ברשומות שלו או בכתביו. מעבר על החוק עלול להביא לכך שהמידע שיתקבל במסגרת המעקב יהיה למעשה בלתי שמיש: בשנת 2012, למשל, החליט בית המשפט בירושלים כי הקלטה שביצע חוקר פרטי לאחר התחזות עבור מחקר של האישה התובעת – לא תהיה קבילה כראיה בבית המשפט.

בעת ביצוע מעקב, אסור שתיווצר הפרעה מסוימת לגורם אחריו עוקבים. מהחוקר הפרטי או מי מטעמו נאסר להפריע בשום צורה לחייו התקינים של האדם ועל אחת כמה וכמה לא לאיים עליו בשום צורה. איסור נוסף הוא לבצע האזנת סתר, בצורות שונות, כאשר גם ראיות המושגות בדרך זו עלולות להיות בלתי שימושיות בעליל. באשר לצילום, הרי שאין לצלם את האובייקט כשהוא ב"רשות היחיד", כלומר, מותר לעשות זאת רק כשהוא במקום ציבורי ("ברשות הרבים").

על מנת למנוע מצבים מהסוג הזה, חשוב לעמוד על טיבו של הגורם שמבצע את המעקב, או אפילו את החקירה כמכלול. המשרד צריך לכלול חוקרים פרטיים מוסמכים, אשר מכירים בוודאי את גבולות החוק ויודעים כיצד לבצע את המעקב מבלי לעבור על אחד מסעיפיו.